למידה משמעותית

המפתח ללמידה משמעותית

אחד מהדברים המאפיינים את מערכת החינוך ובתי הספר הוא הנכונות לבחון את המעשה החינוכי . בתי הספר נדרשים לבצע תהליכי שיפור ולהתוות דרך ברורה ליישום עקרונות של הוראה משמעותית למינוף ולקידום פרדיגמות חדשניות כמהלך עתידני ושאפתני.

במסגרת יום היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים, נחשפתי לסרטון של  הרצאתו של ד"ר יורם הרפז (2012) "חמש הנחות יסוד לחינוך במאה ה-21".  הדהדו בי שתי אמירות חזקות במהלך הצפייה:

האחת -  "הטכנולוגיה הדיגיטלית לעולם לא תעשה בשבילנו את העבודה החינוכית. היא יכולה לשרת פדגוגיה רעה קרי ישנה,  ופדגוגיה טובה, חדשה".

השנייה -  "החינוך תקוע במבוי סתום משום שרובנו חושבים פדגוגיה חדשה אך מתקשים לתרגם אותה לפרקטיקה".  

בהרצאתו הוא מתאר את הנחות יסוד של הפדגוגיה הישנה , את תמונות בסיסיות המשתקפות בפרקטיקה של המורים כגון : אין תנאים ללמידה בבית הספר משום שהיא מבוססת על הקשבה, ההתייחסות לידע כאל חפץ, התודעה כמיכל ותכלית הלמידה וההוראה היא "תלמיד שיודע" שיש לו יותר חפצים במיכל.

לצד זה הוא מתאר את הנחות היסוד של הפדגוגיה החדשה שבבסיסה עומד הרעיון שלמידה טובה ומשמעותית הינה מעורבות התלמיד בתהליך והבנה בתוצר. התלמיד לומד היטב כאשר הוא מעורב בתהליך הלמידה , רק אז התהליך יכול להניב הבנה. לטענתו כל מה שנעשה בבית הספר כיום נוגד את התנאים החיוניים ללמידה טובה.

העיקרון המנחה את הלמידה המשמעותית מתבסס על הקביעה שתהליכי למידה המערבים אלמנטים חווייתיים, רגשיים, אותנטיים ואקטואליים לעולמו הפנימי של התלמיד מגבירים את תוצרי הלמידה, ההנעה והסיפוק. בתהליכי למידה אלו העיבוד הקוגניטיבי נעשה בעקיפין. יתרון בולט אחר מתבסס, שלא בכדי, על הגברת תפוקת הזיכרון כאשר מערבים אלמנטים אלו בתהליכי הלמידה.

הרצאתו עוררה בי גלים כיוון שהוא תאר את הבעייתיות  של עידן הדיגיטציה- לא ניתן ליצור באמצעות הטכנולוגיה טלאים לדגם ההוראה הקיים במערכת החינוך. עידן הדיגיטציה מחייב תפיסת הוראה ולמידה שונה בתכלית השינוי מ-3 סיבות מרכזיות: 1. הידע רב 2. הידע מתחדש 3. הידע נגיש לכל

לפיכך, התלמיד נדרש להתייחס לידע באופן חיובי, יצירתי וביקורתי והלמידה הינה פעילות פרשנית של הידע.

נראה שיש פער בין הדרישות האקדמיות מהתלמידים בפרדיגמת ההוראה הישנה (ללמוד זה להקשיב, ללמד זה להגיד, ידע הוא חפץ, תכלית הלמידה היא לדעת) ובין סביבת ההתפתחות והגדילה של הילדים – סביבות ומרחבים מתוקשבים.

בעולם הטכנולוגי אדם שלא מעורב  וצועד עם הקדמה ימצא עצמו לא רק נעצר במקום , חמור מזה - נסוג לאחור. לכן, מוטלת עלינו , המורים, החובה להכשיר את ילדי ההווה לדרישות המחר באופן מערכתי, מושכל , נכון ומיטבי.

אסיים, ברוח דבריו של  הרב קוק - "בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור"  ורק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע...

ממליצה בחום לצפות בסרטון..

צפייה מהנה,

שרון

הפייסבוק כסביבת למידה

התחלנו סמסטר, מחצית הדרך מאחורינו ולא מפסיקים להפתיע. כסטודנטים ללימודי תקשוב , האמורים "לספוג" כל שינוי טכנולוגי חדשני, עברנו לעבוד בסביבות למידה חדשות, ולא רק אחת אלא שתיים: סביבת הmoodle  וסביבת הפייסבוק, ומידי פעם כדאי גם להתעדכן בידיעון- סביבה שהורגלנו לעבוד בה במהלך שני סמסטרים, מאחר ותכני הקורס המקוון נמצא שם.

סביבת המודל, בשלב הראשוני, נראית לי ידידותית למשתמש ,ברורה, נוחה לנווט, וסביר להניח שעוד נחשף למגוון האפשרויות הרבות הטמונות בה.

אך מה בנוגע לסביבת הפייסבוק? כל כך הרבה תוכן במקום אחד שעלול להסית את תשומת ליבי בכל פעם שארצה להיכנס לקבוצה של הקורס. מלבד העובדה שאני מוסחת מהכמות הרבה של החומר החזותי שמוצג לפניי, אני נדרשת כעת להכיר את הרשת החברתית הנפוצה כל כך על יתרונותיה וחסרונותיה.

לא עוד להיכנס לחשבון שלי ולשחק ב"DIAMOND DASH" ומידי פעם לצפות בתמונות מסקרנות שמעלים "חבריי" הוירטואלים הרבים, אלא להוסיף ידע ולהרחיב את הידע שהתחלתי לצבור כמהגרת דיגיטלית.

נכנסתי לחשבון הפייסבוק שלי והתחלתי בחקירת הסביבה ונבירה בתכנים שהועלו . עוד בטרם הכניסה לקבוצת הקורס, התחלתי לקרוא את מה שכתוב על ה"קיר": מסיבות הסיום , במה עסקו חבריי בימים האחרונים, היכן בילו עם ילדיהם ( בעוד שאני יושבת בבית ומבלה מול המחשב) , מי חגג יום הולדת ועוד רשמים רבים ומגוונים. את הסיור הוירטואלי – חברתי שלי סיימתי בהוספת "לייקים " ומספר תגובות מצומצם כך שאוכל לומר " גם אני הייתי פה" .

ואכן, הצלחתי להבין כיצד מנוהלת הסביבה ( פחות או יותר), להיכנס לקבוצה של הקורס, לקרוא הודעות, תגובות , קבצים שהועלו ועוד. אך השאלות בנוגע ליתרונות השימוש בסביבה זו כסביבת למידה נותרו בעינן.  מה האפשרויות שהיא מספקת לתהליכי הוראה / למידה? 

ברור הוא שדור העתיד מנהל כיום את עיקר חייו באמצעות רשת חברתית –הפייסבוק. לכל אחד עולם תוכן משלו, מרחב אישי בו הוא יכול לפרסם את דעותיו, מחשבותיו, תמונות , קבצי קול ועוד אופציות רבות קיימות ואלו שבדרך. ובמילים אחרות, הטכנולוגיה כבר קיימת ומידת השליטה של הילדים בה רבה אז למה לא לנצלה עד תום ולהשתמש בה כפלטפורמה בלתי פורמאלית ללמידה?

מאמרים רבים העוסקים בשילוב הרשת החברתית פייסבוק בהוראה מציינים את יתרונותיו  ככלי פדגוגי. רותם ואבני ( 2012) במאמרם "פייסבוק 2012- יישומים,כלים ואפליקציות חינוכיות" הציגו מספר יתרונות עיקריים בפייסבוק לצרכי הוראה למידה : שיתוף במידע קבוצתי דיגיטאלי ,שימוש לצרכי ארגון ופרסום אירועים, אינטראקציה קבוצתית וחשיפה למידע לימודי עדכני ורלוונטי. מדובר על אופני אינטראקציה מגוונות של תלמיד עם מורה , תלמיד עם תלמידים אחרים ואינטראקציה של תלמיד עם חומר דיגיטאלי המצוי ברשת גם כזה שהמורה מזמן לתלמיד לצורך הפעילות הלימודית. רותם ואבני (2012) הציעו במאמרם מגוון השימושים שמאפשר הפייסבוק בהוראה בחרתי לציין את עיקרם: נוכחות אקטיבית , עדכון הודעות דינמי, השתתפות פעילה של תלמידים באמצעות סטטוסים, הגברת השיתוף בהבעת דעות וקבלת החלטות, דיון מקוון סביב נושא קונקרטי, שיתוף במידע לצרכים לימודיים או חברתיים בית ספריים, קידום אזרחות דיגיטאלית ומיומנויות המאה ה-21  בקרב התלמידים ויישום התפיסה של "נוכח כל הזמן".

הדור הצעיר גדל לתוך מציאות שבה "התקשורת היא המטרה והרשת היא האמצעי" ולכן כדאי לנצלה גם לטובת פדגוגיה חדשנית ואיכותית . השאלה שממשיכה להעסיק אותי היא איך עושים זאת בצורה מושכלת, נכונה ומשמעותית .

אני מקווה שבתום הסמסטר הנוכחי, שבמסגרתו אתנסה בסביבת למידה זו  ובמגוון השימושים שהיא מאפשרת, אוכל לבחון את מידת יעילותה ושילובה בתהליך ההוראה שלי (זאת בהתחשב בסייגים שגיבש משרד החינוך בעניין שימוש המורים בפייסבוק בכלל ולצרכי למידה בפרט).

ונסיים בקצת הומור...

סבתא סעדה מספרת על הפייסבוק.

מקורות מידע:
1. רותם א'. אבני ע' ( 2012)  "פייסבוק 2012- יישומים, כלים ואפליקציות חינוכיות" 
http://ianethics.com/wp-content/uploads/2012/01/facebook-in-education-toolsAI.pdf