הוראה -זה משחק ילדים

"משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם" מריה מונטסורי 

ילדים נולדים לעולם העשיר במשחקים, לומדים מהם והתפתחותם תלויה לא מעט באפשרויות המשחק הרבות המוצעות להם. את הלמידה דרך המשחק הם ממשיכים בגני הילדים. כולנו זוכרים את המשחקים הדידקטיים, המשחקים סוציו דרמטיים , השימוש הרב בכל החושים , כשכל משחק תורם בדרכו להתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של הילד. במעבר לכיתה א' הילדים מגיעים למסגרת נוקשה יותר, שמדגישה יתר על המידה את הדרישות להישגים ופחות את המשחקים אליהם הורגלו הילדים ובאמצעותם התפתחו ולמדו. יש שהגדירו את המעבר כ"אובדן הילדות"... ונראה כאילו שהלמידה בבי"ס מתרחשת באופן אחיד בשונה מדרך החוויה והמשחק שאופיינית לגן הילדים.
כמחנכת כיתות א'-ב' אני מרבה לשלב את המשחק בתהליך ההוראה. שילוב המשחק תורם להעלאת המוטיבציה ללמידה, לשיפור יכולות תקשורת בין אישיות, להבנת חוקים וכללים , ולחיזוק וביסוס החומר הלימודי. הכיצד? יוצקים את התוכן הלימודי לתבניות משחק קיימות ובעידן הטכנולוגי האפשרויות אינסופיות.
בפורטל מס"ע פורסם מאמר העוסק ב"למידה מבוססת משחקים מתוקשבים – תמונת מצב 2011 ". בעיקרו דובר על יתרונות השילוב של משחקי הלמידה בכלל ומשחקי המחשב בפרט - "שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה מלהיבה ומרתקת ע"י יצירת אלמנטים של תחרות והחדרת מוטיבציה בלומדים".
בעבודתי אני מדגישה ומאמצת יותר את היבטי החוויה והגיוון ופחות את ההיבט התחרותי שיכול מצד אחד להניע את מי שמונע מתחרות ולעכב את מי שתחרות לא מניעה אותו. ההיפך הוא הנכון. מהמדור: סביבות למידה ממוחשבות
שגב (2011) טוענת כי "מאז ומתמיד ידענו שאת הדברים החשובים והמסובכים ביותר לומדים דרך משחק, ושאין דבר רציני יותר ממשחק... בני כל הגילאים מבלים יותר ויותר שעות בסביבות משחק, ובתוך כך הם רוכשים מיומנויות חברתיות, קוגניטיביות ורגשיות.
המשחק מזמן ללומדים ללמוד ולהרחיב את מעגל הידיעה שלהם ומצד שני הוא הזדמנות אותנטית לשכלול מיומנויות של כישורי חיים.
לאחרונה פורסם ב Massachusetts Institute of Technology )MIT) דו"ח מחקר חדש אשר מחזק את עמדתם של המצדדים בפיתוח משחקי מחשב חינוכיים ללמידה פעילה בביה"ס. עפ"י הדו"ח , כאשר מפתחים בצורה נכונה את המשחקים הלימודיים המתוקשבים ובזיקה לתוכנית הלימודים יכולים התלמידים להבין טוב יותר תהליכים ותכנים הנרכשים במסגרת תוכנית הלימודים. משחקים חינוכיים בהם הושקעה חשיבה פדגוגית יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים בלמידה וגם בהעמקת ההבנה של הילדים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימודים.
כמו כל דרך הוראה המוכרת לנו , גם בהוראה באמצעות משחק בכלל והמשחק באמצעות המחשב בפרט, נדרשת מאיתנו המורים חשיבה פדגוגית. אל לנו לקחת את המשחק ככלי שיתרונותיו מובנות היטב ו"לאנוס " את הילדים בשימוש בו. יש להפעיל חשיבה מעמיקה לגבי המיומנויות שבאמצעותו אנו רוצים לבסס ובעידן החשיבה מסדר גבוה – הפוטנציאל הטמון בכלי זה הוא רב.
בצד הבנת הפוטנציאל הרב הטמון בשילוב המשחק בתהליכי הוראה / למידה נדרשת מהמורות השקעת זמן רבה, למידת יישומי מחשב , תכנון המשחק המלווה בחשיבה יצירתית ויישום התוכן הלימודי במשחק. לעיתים דרישות אלו מונעים מהמורים להסתייע באמצעי זה ככלי להוראה מיטבית. המציאות כיום השתנתה ועלינו לנצל ביעילות את הטכנולוגיה שעומדת לרשותנו ולהתאימה לצרכי התלמיד בעידן החדש. הילדים "חיים ונושמים" דרך המשחקים ולכן עלינו להשתחרר מהחשיבה המסורתית והלמידה הפורמאלית הרגילה ולנסות להבין ולהתקרב לעולם הילדים. בדרך זו נוכל להשיג תוצאות טובות יותר לעשייה משותפת, מעורבות בלמידה, להגברת המוטיבציה ללמידה ועוד.
כמובן שהכל תלוי מטרה ומינונים. שילוב מושכל של משחקים בלמידה הוא המפתח להפיכתו לאמצעי מקדם הבנה ומעשיר את חוויית הלמידה. ובהשאלה למה שנאמר לגבי שילוב הסרטונים בהוראה -
שילוב משחק בהוראה ובלמידה לעולם אינו מסתיים בשיחוקו...

ולסיום, בבית ספר "עין הים" בחיפה הופכים את הלמידה למשחק ובאמצעות משחק הופכים כל שיעור לחוויה. שווה צפייה....

מקורות מידע:

1.למידה מבוססת משחקים מתוקשבים – תמונת מצב 2011

2. מחקר חדש בעדמשחקי מחשב חינוכיים בלמידה 

3. למידה מתוך משחקים

תהיות על חוויה בלמידה

במסגרת "מסעותיי" ברחבי האינטרנט קראתי מאמר מאיר עיניים שנושאו "השפעת השימוש במחשבים על חוויית הלמידה של תלמידים בכיתות הלימוד". (הולנדס 2004) .  ע"פ המחקר שנעשה, נמצא שהשימוש במחשבים משפיע על האינטראקציה הוורבלית של הלומדים המשתמשים במחשב,  על הרגלי העבודה, ועל שימוש במקורות ודיוק בעבודה. הממצאים מראים כי אכן למחשב יש השפעה על תהליכי הלמידה של התלמידים הלומדים באמצעות מחשב.

המאמר עניין אותי משום היותו מתקשר באופן ישיר ללמידה שלי  ולחיפוש המתמיד שלי אחר הפיכת הלמידה למעניינת ובעלת משמעות .

בסיום הקריאה נשארתי תוהה היכן בדיוק באה לידי ביטוי החוויה בלמידה???

האם השפעת החוויה בלמידה היא רק על האינטראקציה בין הלומדים ,עבודה עצמית, ממוקדות במשימה, אפקטיביות?  

בעקבות התהיות החלטתי לבדוק את המושג "חוויית למידה" .

 ד"ר גד יאיר (מקור לחינוך 1998) חקר ומצא שחוויות ואתגרים חיוניים ללמידה. הוא הגדיר את המושג "חווית למידה" באמצעות ארבעה משתנים :

1.      תחושת שליטה של התלמידים שהתבטאה בגאווה, שקט, שמחה וחוזק.

2.      תחושת פעילות .

3.      הנעה פנימית (עניין והנאה בלמידה)

4.      תחושת הצלחה בלמידה

מרגע זה הבנתי "היכן" נמצאת חוויית הלמידה באמצעות השימוש במחשב, התלמיד אקטיבי  וחשוף למידע רחב אותו הוא חוקר והופך את הלמידה לחוויה.  השימוש במחשב ללמידה , כלי המוכר היטב ללומד, תורם להנעה הפנימית שלו, ואלו תורמים לתחושת ההצלחה בלמידה.

השלב הבא של ההתחבטות היא בשאלה : האם ניתן לומר ולשייך את הלמידה בבי"ס כחוויה?

 במרבית הזמן הלמידה מתנהלת מתוך צורך בעמידה בלוחות זמנים והישגים נדרשים, לומדים כי "צריך" וזה מכתיב גם "איך" מאוד ברור ומסוים.  כידוע, ההוראה הפרונטלית מאוד חסכונית בזמן ונותנת תחושה של שליטה בהספק.

בחלקת האלוהים שלי – בכיתתי, אני משלבת אלמנטים שונים שיאפשרו את חווית הלמידה וביניהם הוא שילוב המשחק כדי ליצור עניין ולהגביר את המוטיבציה של התלמידים ושלי כמורה. אני משתדלת, בכל הזדמנות שהדבר אפשרי, לחשוב על למידה בעלת גוון אחר, פחות מסורתית ויותר יצירתית ומעניינת.

הגדרתו של גד יאיר את מרכיביה של חוויית הלמידה האירו את עניי וימשיכו להעסיק אותי בעבודת ההוראה. כאשר ממזגים את התובנות משני החוקרים הללו עולה כי שילוב המחשב נותן מענה ומקדם את חוויית הלמידה (כפי שטען הולנדס) בדגש על כל מרכיבי ההגדרה ( כפי שהגדיר גד יאיר) וזה נותן "צידוק" נוסף לחשיבות המהלך של הטמעת התקשוב תוך דגש על שימוש מושכל במרחבי התקשוב הקיימים.

מקורות מידע:

1.      הרבה חוויות וגם קצת אתגרים – ד"ר גד יאיר

2. "השפעת השימוש במחשבים על חוויית הלמידה שלתלמידים בכיתות הלימוד". (הולנדס 2004) .