הפער בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע ונהנים מפרותיה לאלו שאינם משתמשים בה, מסיבות שונות, מכונה
"הפער הדיגיטלי".
במסגרת הקורס " שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה" בהנחיית ד"ר מישר טל חגית, התוודענו לסיבות שהובילו
ליצירת פער דיגיטלי בישראל, ביניהם: מחסור
בתשתית הנדרשת להתחברות , מצב כלכלי: חוסר יכולת לממן את הנדרש לשם התחברות, אי מודעות: חוסר הכרה בחשיבות של ההתחברות לאינטרנט, רתיעה (טכנופוביה) : פחד מפני הטכנולוגיה וקושי לרכוש את המיומנויות הנדרשות, ואידיאולוגיה: התנגדות לשימוש בטכנולוגיה ולערכים שהיא מייצגת.
אחת הסיבות שמשמעותית בעיניי ושאינה קשורה
במישרין לשליטה דיגיטלית היא מחסום השליטה בשפה האנגלית. מניסיוני האישי כמהגרת
דיגיטלית החווה את השפה האנגלית כמחסום, ומקריאת מאמרו של ד"ר יובל דרור "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012" התחדדה
בי התובנה שבנוסף לשליטה ולנגישות לכלים הטכנולוגיים נדרשת שליטה בשפה האנגלית.
במחקר נמצא כי "דוברי הערבית הגולשים באינטרנט ציינו שהם תרים אחר מידע חדשותי בשיעור הגדול פי שלושה (
40%) מאלו ששפת האם שלהם היא עברית. (13%) כמו כן רק 4% מהיהודים הוותיקים מחפשים מידע רק או בעיקר באתרים זרים. נתונים אלו
מעידים על שימוש מועט של דוברי עברית באתרים "שאינם דוברי עברית".
הדבר מחדד את מרכזיותה של השפה
האנגלית בחיי היום יום גם בארץ הקודש בה קמה השפה העברית לתחייה. אין ולא היה עוררין על חשיבות לימוד האנגלית בישראל כיום. למעשה
כל הידע החשוב בעולם מועבר כיום דרך השפה האנגלית המכונה לפיכך גם שפת תקשורת
בינלאומית ואף שפת עולם (World
Language). שליטה באנגלית משמשת כיום לא רק כתנאי קבלה וביצוע
בלימודים אקדמיים, בתעשייה וברוב מקומות העבודה בישראל ובמקומות אחרים בעולם אלא
היא משמשת כיום אף ערוץ תקשורת בקרב
קהילות רבות בעולם . לפיכך, חוסר ידע בשפה האנגלית חוסם קבלת עבודות, כניסה
למוסדות השכלה ולעניינו – חוסם ופוגם בתפקוד באמצעים האלקטרוניים ובעולם הגלובלי. ד"ר יובל דרור מציין
במאמרו כי העברית היא "העדפה
קשיחה" (העדפת
השפה הלוקאלית- מקומית) בקרב דוברי העברית דבר היוצר מגבלה בפתיחות לתכנים מקוונים שאינם "דוברי
עברית". לעומתם דוברי הערבית, הרוסית והאנגלית רגילים לחיות בעולם דו-לשוני ומשום כך הם פתוחים יותר לתכנים מקוונים
שאינם מוצגים בפניהם בשפת האם שלהם , אלא בשפה הגלובלית.
אם כך, המסקנה המתבקשת היא כי יש להקדים
ולהורות את השפה האנגלית כשפת חובה מגיל צעיר (אולי כבר בכיתה א') כדי להנגיש לדוברי העברית תכנים בהם השפה היא
מכשול. כלומר האוריינות המחשבית תכלול גם את מרכיב השליטה בשפה האנגלית, ההכרחית
לגלישה באתרי תוכן כלל עולמיים, רשתות חברתיות ושאר אתרים באינטרנט הגלובלי
ש"אינם דוברי עברית".
מקורות מידע:
