הוראה מהסרטים

"בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור" (הרב קוק)

את הפוסט הקודם " תקשוב – שינוי מבני ומהותי" סיימתי באמירה כי יש להשתמש ולנצל את הטכנולוגיה שעומדת לרשותנו -המורים למינוף וקידום פרדיגמות חדשניות ולטובת הטמעה מיטבית של תוכנית התקשוב הלאומית .
בפוסט הנוכחי אתייחס לשילוב סרטונים בהוראה כחלק מהמהלכים שניתן ליישם להטמעת התוכנית. הסרטונים הם ייצוג תוכן חזותי-דינאמי המוכרים לילדים מהעולם שמחוץ לבית הספר. הסרטונים נתפסים כאמצעי "לא פדגוגי" / לימודי ובכוחם לקרב את הלומדים לתכנים המועלים בהם. במחקר של מאייר (2005) נמצא יתרון משמעותי בשימוש בוידיאו על תמונות סטטיות, בהיותו מספק יותר מידע ובהיותו מאפשר הבנה מעמיקה יותר של המידע. להערכתו, לתכני מולטימדיה השפעה משמעותית על המוטיבציה, העניין והמטה קוגניציה של הלומד.(מאייר 2005 בתוך גורן, קורץ, וחן 2011).
לסרטון מגוון רחב של מטרות: מהווה דרך לגיוון בלמידה ויציאה מן השגרה , יצירת הנאה ולמידה חווייתית, התנסות, יישום תוכן , העברת מסר וכו' תוך שילוב אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה כגון: שאילת שאלות, העלאת השערות והסקת מסקנות.
נקודה משמעותית נוספת מתייחסת לתזמון - מתי וכיצד ניתן להשתמש בסרטון בהוראה? האם כהקדמה וכגירוי לקראת הנושא הנלמד , במהלך ההוראה של הנושא או כסיום וכסיכום לנושא כולו? התשובה ברורה -ניתן לשלב את הסרטון בכל שלב בהוראה בהתאם למטרה שלשמה אנו מציגים אותו.
מתוך מגוון הנקודות שהועלו , אחד המשפטים היותר משמעותיים מבחינתי בהקשר זה נאמר ע"י המרצה אייל ליאת במסגרת הקורס"הערכת טכנולוגית מידע וידע" ואני מצטטת:"שילוב סרט בהוראה לעולם אינו מסתיים בהקרנתו".
"the focus has to shift from what students watch to how they watch"
אני חושבת שזוהי אמירה מרכזית ומשמעותית בהתייחס לסרטון בפרט ולכל אמצעי עזר בכלל. נדרשת עבודה מקדימה/ במהלך או בעקבות כדי לעגן את מה שנצפה עם מה שהובן ולפתח תובנות. לכן, יש לצרף לסרטון מטלת צפייה כדי שהצפייה תהייה משמעותית יותר עבור התלמידים "כאשר מורים נותנים הנחיות לפני צפייה בסרט ומאפשרים לפתח דיון ולהסיק מסקנות לאחר צפייה, הלומדים ערים יותר למסרים נוספים ומפתחים רעיונות מעמיקים" (פרופ' סלומון) שאם לא כן, הסרטון יישאר בגדר גיוון וחוויה אך לא יהיה בו את העומק והרווחים הטמונים בו.
מאמרה של ליאת אייל " שלושה תרחישי הוראה למידה בכיתה המקוונת" מתאר שלושה תרחישים לשילוב גישות פדגוגיות עדכניות וטכנולוגיות מידע מתקדמות . בחרתי לציין תרחיש אחד המתייחס להבנייה אישית של ידע באמצעות שילוב סרטון ודיון שיתופי . תרחיש זה רלוונטי יותר לעבודת ההוראה בכיתה בשל התשתית הטכנולוגית הנדרשת ליישומו- עמדת מנחה מקוונת הכוללת מקרן או לוח אינטראקטיבי, ומחשב לכל לומד - במעבדת מחשבים או מחשבים ניידים.
בתרחיש המנחה פותח את השיעור בהקרנת סרטון קצר המוצג במקרן או מוטבע בסביבת הלימוד. עדיף לבחור סרטון מרגש, משעשע או מעורר חילוקי דעות. מומלץ ללוות את הקרנת הסרטון במטלת צפייה כלשהי המכוונת את הלומדים להפקת משמעות לימודית. במקביל – יש לעגן את תכני הסרטון בפריטי מידע טקסטואליים - חשיפת פריט מידע הקשורים לתוכן שבסרטון ומתן אפשרות להגיב, למצוא עקרונות, להציג עמדות ופרשנויות באופן שיתופי על אותו המסמך, לסיום המפגש מתבקש כל לומד להתייחס ולסכם את תגובות העמיתים . באופן כזה, הסרטון הופך לאמצעי ליצירת ידע ותובנות בדרך קונסטרוקטיביסטית-חברתית בדרך מקרבת ושונה.
לסיכום, השונות בין הלומדים באה לידי ביטוי בדרכים רבות ומגוונות. לכל אחד יש את סגנון הלמידה שלו ואת הדרך בה הוא מבין טוב יותר. מרבית בני האדם הם אחד משלושת הטיפוסים הבאים – שמיעתיים, חזותיים ותנועתיים. בדרך ההוראה המסורתית הערוץ השמיעתי מקבל מקום רב. שילוב אמצעים חזותיים ובכללם הסרטון מאפשר לשליש נוסף של לומדים לקבל את המענה הראוי להם. הלומדים באמצעות תנועה עדיין מקופחים מבחינת ערוץ הלמידה שלהם. כמו בכל דבר, גם במקרה זה, הכל תלויי מטרה ומינון. לצפות בסרטונים כל משך הלמידה יגרום לרוויה ויחמיץ את פוטנציאל הלמידה הטמון בשילוב הסרטונים בלמידה.





מקורות מידע:


1. שלושה תרחישי הוראה למידה בכיתה המקוונת -אייל ליאת

2. גורן, ח', קורץ, ג' וחן, ד' (2011). הערכת ייצוגי ידע דיגיטליים בקורס משולב תקשוב. בתוך: : י', עשת-אלקלעי, כספי, א', עדן, ס', גרי, נ' ויאיר י' (עורכים) האדם הלומד בעידן הטכנולוגיה (עמ' 228-238). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה

3. מצגת מלווה קורס "הערכת טכנולוגית מידע וידע" בהנחיית אייל ליאת