במסגרת "מסעותיי"
ברחבי האינטרנט קראתי מאמר מאיר עיניים שנושאו "השפעת השימוש במחשבים על חוויית הלמידה של
תלמידים בכיתות הלימוד". (הולנדס 2004) .
ע"פ המחקר שנעשה, נמצא שהשימוש במחשבים משפיע על האינטראקציה הוורבלית של הלומדים
המשתמשים במחשב, על הרגלי העבודה, ועל שימוש
במקורות ודיוק בעבודה. הממצאים מראים כי אכן למחשב יש השפעה על תהליכי הלמידה של
התלמידים הלומדים באמצעות מחשב.
המאמר עניין אותי משום
היותו מתקשר באופן ישיר ללמידה שלי ולחיפוש
המתמיד שלי אחר הפיכת הלמידה למעניינת ובעלת משמעות .
בסיום הקריאה נשארתי
תוהה היכן בדיוק באה לידי ביטוי החוויה בלמידה???
האם השפעת החוויה
בלמידה היא רק על האינטראקציה בין הלומדים ,עבודה עצמית, ממוקדות במשימה, אפקטיביות?
בעקבות התהיות החלטתי
לבדוק את המושג "חוויית למידה" .
ד"ר גד יאיר (מקור לחינוך 1998) חקר ומצא שחוויות
ואתגרים חיוניים ללמידה. הוא הגדיר את המושג "חווית למידה" באמצעות
ארבעה משתנים :
1. תחושת שליטה של התלמידים שהתבטאה בגאווה, שקט, שמחה וחוזק.
2. תחושת פעילות .
3. הנעה פנימית (עניין והנאה בלמידה)
4. תחושת הצלחה בלמידה
מרגע זה הבנתי
"היכן" נמצאת חוויית הלמידה באמצעות השימוש במחשב, התלמיד אקטיבי וחשוף למידע רחב אותו הוא חוקר והופך את הלמידה
לחוויה. השימוש במחשב ללמידה , כלי המוכר
היטב ללומד, תורם להנעה הפנימית שלו, ואלו תורמים לתחושת ההצלחה בלמידה.
השלב הבא של
ההתחבטות היא בשאלה : האם ניתן לומר ולשייך את הלמידה בבי"ס כחוויה?
במרבית הזמן הלמידה מתנהלת מתוך צורך בעמידה
בלוחות זמנים והישגים נדרשים, לומדים כי "צריך" וזה מכתיב גם
"איך" מאוד ברור ומסוים. כידוע,
ההוראה הפרונטלית מאוד חסכונית בזמן ונותנת תחושה של שליטה בהספק.
בחלקת האלוהים שלי –
בכיתתי, אני משלבת אלמנטים שונים שיאפשרו את חווית הלמידה וביניהם הוא שילוב המשחק
כדי ליצור עניין ולהגביר את המוטיבציה של התלמידים ושלי כמורה. אני משתדלת, בכל
הזדמנות שהדבר אפשרי, לחשוב על למידה בעלת גוון אחר, פחות מסורתית ויותר יצירתית
ומעניינת.
הגדרתו של גד יאיר
את מרכיביה של חוויית הלמידה האירו את עניי וימשיכו להעסיק אותי בעבודת ההוראה. כאשר
ממזגים את התובנות משני החוקרים הללו עולה כי שילוב המחשב נותן מענה ומקדם את
חוויית הלמידה (כפי שטען הולנדס) בדגש על כל מרכיבי ההגדרה ( כפי שהגדיר גד יאיר) וזה
נותן "צידוק" נוסף לחשיבות המהלך של הטמעת התקשוב תוך דגש על שימוש
מושכל במרחבי התקשוב הקיימים.
מקורות מידע:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה