אחרי עשור של "קיפאון" במימוש המהלכים בנושא התקשוב (מאז התוכנית "מחר 98") הצהירה תוכנית התקשוב הלאומית על מטרה - סגירת הפער בטכנולוגיית המידע בין בית הספר לעולם שמסביב ולאפשר לבוגרי מערכת החינוך השתלבות טובה בחברה.
אתייחס לתהליכי ההטמעה של תוכנית התקשוב הלאומית משתי נקודות מבט- האחת במבט מבני / ארגוני והשנייה במבט מהותי / תוכני.
בהיבט המבני/ ארגוני ישנה התקדמות אל עבר מימוש המטרות של תוכנית התקשוב. ברמת התשתיות חל שיפור רב: בבתי הספר ישנן עמדות מחשב ביחס משתנה למס' התלמידים, ישנן סביבות למידה מתוקשבות, תכנים דיגיטלים , מחשב לכל מורה, מערכות מתוקשבות לניהול הלמידה ועוד. עדיין רמת התשתיות טעונת שיפור.
בהיבט המהותי / תוכני ישנה הסכמה הצהרתית כי המהלך מחוייב המציאות וצריך להיעשות. התקשוב נתפס כתורם ללמידה וכמעצים יכולות וביצועים של מורים ותלמידים. אך בפועל, נעשה שימוש מועט בתקשוב לתמיכה בהוראה ובלמידה. הכשרת המורים מסתכמת בהשתלמות בת 30 שעות שאמורה לתת למורים מענים מגוונים החל משינוי עמדות וכלה בידע ובכלים מתוקשבים המשולבים בתכני ההוראה (יומרני משהו).
אני מסכמת את התייחסותי ברוח דבריו של ד"ר עופר רימון (2010) שצריכה להיות חבירה של כל האלמנטים (גישה הוליסטית שנוגעת לרכיבים המשלימים זה את זה) הכרוכים במהלך כדי להבטיח את הצלחת התכנית והשגת מטרותיה – איכות התשתיות , תחזוקה, תכנים דיגיטלים ראויים המקושרים לתוכניות הלמידה ובדגש על הכשרת הלבבות של עובדי ההוראה.
המשימה הלאומית הבאה, כפי שאני רואה אותה, היא קידום פרדיגמות חדשניות בהוראה במהלך מאוזן תוך חשיבה על הדרכים להשתמש בטכנולוגיה לשיפור ההוראה כבעלת ערך פדגוגי מוסף שהרי "אחת הציפיות מיישום טכנולוגיית המידע בבתי הספר היא להביא למימוש של פדגוגיה חדשנית שצריכה להוביל ללמידה אפקטיבית בשתי רמות: למידה של תחומי תוכן מסוימים -למידה מסדר ראשון, ולמידה של "איך ללמוד" ו"איך לחשוב" -למידה מסדר שני" ( רימון, 2010 ).
ברמת התשתיות בהחלט נעשו מהלכים רבים לטובת מהלך ההטמעה אך ברמה הפדגוגית – עדיין ארוכה הדרך ובוודאי שהשימוש במחשב למינוף ולקידום פרדיגמות חדשניות נראה כמהלך עתידני ושאפתני.
מקורות מידע:
1. מאמר של ד"ר עופר רימון המציג את הרציונל של תכנית התקשוב הישראלית :
http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=16900&CategoryID=1730&Page=1
2. דוח מבקר המדינה לשנת 2012 המציג את מסקנותיו לגבי תכניות התקשוב של ישראל לאורך השנים
3. ממצאי מחקר השוואתי בינלאומי- SITE 06 (תקציר מנהלים)
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/A309E050-32FE-4213-83D8-D1357C4EFF77/103948/SITES_2006_full_report.pdf
המשימה הלאומית הבאה, כפי שאני רואה אותה, היא קידום פרדיגמות חדשניות בהוראה במהלך מאוזן תוך חשיבה על הדרכים להשתמש בטכנולוגיה לשיפור ההוראה כבעלת ערך פדגוגי מוסף שהרי "אחת הציפיות מיישום טכנולוגיית המידע בבתי הספר היא להביא למימוש של פדגוגיה חדשנית שצריכה להוביל ללמידה אפקטיבית בשתי רמות: למידה של תחומי תוכן מסוימים -למידה מסדר ראשון, ולמידה של "איך ללמוד" ו"איך לחשוב" -למידה מסדר שני" ( רימון, 2010 ).
ברמת התשתיות בהחלט נעשו מהלכים רבים לטובת מהלך ההטמעה אך ברמה הפדגוגית – עדיין ארוכה הדרך ובוודאי שהשימוש במחשב למינוף ולקידום פרדיגמות חדשניות נראה כמהלך עתידני ושאפתני.
מקורות מידע:
1. מאמר של ד"ר עופר רימון המציג את הרציונל של תכנית התקשוב הישראלית :
http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=16900&CategoryID=1730&Page=1
2. דוח מבקר המדינה לשנת 2012 המציג את מסקנותיו לגבי תכניות התקשוב של ישראל לאורך השנים
3. ממצאי מחקר השוואתי בינלאומי- SITE 06 (תקציר מנהלים)
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/A309E050-32FE-4213-83D8-D1357C4EFF77/103948/SITES_2006_full_report.pdf
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה