הוראה -זה משחק ילדים

"משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם" מריה מונטסורי 

ילדים נולדים לעולם העשיר במשחקים, לומדים מהם והתפתחותם תלויה לא מעט באפשרויות המשחק הרבות המוצעות להם. את הלמידה דרך המשחק הם ממשיכים בגני הילדים. כולנו זוכרים את המשחקים הדידקטיים, המשחקים סוציו דרמטיים , השימוש הרב בכל החושים , כשכל משחק תורם בדרכו להתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של הילד. במעבר לכיתה א' הילדים מגיעים למסגרת נוקשה יותר, שמדגישה יתר על המידה את הדרישות להישגים ופחות את המשחקים אליהם הורגלו הילדים ובאמצעותם התפתחו ולמדו. יש שהגדירו את המעבר כ"אובדן הילדות"... ונראה כאילו שהלמידה בבי"ס מתרחשת באופן אחיד בשונה מדרך החוויה והמשחק שאופיינית לגן הילדים.
כמחנכת כיתות א'-ב' אני מרבה לשלב את המשחק בתהליך ההוראה. שילוב המשחק תורם להעלאת המוטיבציה ללמידה, לשיפור יכולות תקשורת בין אישיות, להבנת חוקים וכללים , ולחיזוק וביסוס החומר הלימודי. הכיצד? יוצקים את התוכן הלימודי לתבניות משחק קיימות ובעידן הטכנולוגי האפשרויות אינסופיות.
בפורטל מס"ע פורסם מאמר העוסק ב"למידה מבוססת משחקים מתוקשבים – תמונת מצב 2011 ". בעיקרו דובר על יתרונות השילוב של משחקי הלמידה בכלל ומשחקי המחשב בפרט - "שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה מלהיבה ומרתקת ע"י יצירת אלמנטים של תחרות והחדרת מוטיבציה בלומדים".
בעבודתי אני מדגישה ומאמצת יותר את היבטי החוויה והגיוון ופחות את ההיבט התחרותי שיכול מצד אחד להניע את מי שמונע מתחרות ולעכב את מי שתחרות לא מניעה אותו. ההיפך הוא הנכון. מהמדור: סביבות למידה ממוחשבות
שגב (2011) טוענת כי "מאז ומתמיד ידענו שאת הדברים החשובים והמסובכים ביותר לומדים דרך משחק, ושאין דבר רציני יותר ממשחק... בני כל הגילאים מבלים יותר ויותר שעות בסביבות משחק, ובתוך כך הם רוכשים מיומנויות חברתיות, קוגניטיביות ורגשיות.
המשחק מזמן ללומדים ללמוד ולהרחיב את מעגל הידיעה שלהם ומצד שני הוא הזדמנות אותנטית לשכלול מיומנויות של כישורי חיים.
לאחרונה פורסם ב Massachusetts Institute of Technology )MIT) דו"ח מחקר חדש אשר מחזק את עמדתם של המצדדים בפיתוח משחקי מחשב חינוכיים ללמידה פעילה בביה"ס. עפ"י הדו"ח , כאשר מפתחים בצורה נכונה את המשחקים הלימודיים המתוקשבים ובזיקה לתוכנית הלימודים יכולים התלמידים להבין טוב יותר תהליכים ותכנים הנרכשים במסגרת תוכנית הלימודים. משחקים חינוכיים בהם הושקעה חשיבה פדגוגית יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים בלמידה וגם בהעמקת ההבנה של הילדים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימודים.
כמו כל דרך הוראה המוכרת לנו , גם בהוראה באמצעות משחק בכלל והמשחק באמצעות המחשב בפרט, נדרשת מאיתנו המורים חשיבה פדגוגית. אל לנו לקחת את המשחק ככלי שיתרונותיו מובנות היטב ו"לאנוס " את הילדים בשימוש בו. יש להפעיל חשיבה מעמיקה לגבי המיומנויות שבאמצעותו אנו רוצים לבסס ובעידן החשיבה מסדר גבוה – הפוטנציאל הטמון בכלי זה הוא רב.
בצד הבנת הפוטנציאל הרב הטמון בשילוב המשחק בתהליכי הוראה / למידה נדרשת מהמורות השקעת זמן רבה, למידת יישומי מחשב , תכנון המשחק המלווה בחשיבה יצירתית ויישום התוכן הלימודי במשחק. לעיתים דרישות אלו מונעים מהמורים להסתייע באמצעי זה ככלי להוראה מיטבית. המציאות כיום השתנתה ועלינו לנצל ביעילות את הטכנולוגיה שעומדת לרשותנו ולהתאימה לצרכי התלמיד בעידן החדש. הילדים "חיים ונושמים" דרך המשחקים ולכן עלינו להשתחרר מהחשיבה המסורתית והלמידה הפורמאלית הרגילה ולנסות להבין ולהתקרב לעולם הילדים. בדרך זו נוכל להשיג תוצאות טובות יותר לעשייה משותפת, מעורבות בלמידה, להגברת המוטיבציה ללמידה ועוד.
כמובן שהכל תלוי מטרה ומינונים. שילוב מושכל של משחקים בלמידה הוא המפתח להפיכתו לאמצעי מקדם הבנה ומעשיר את חוויית הלמידה. ובהשאלה למה שנאמר לגבי שילוב הסרטונים בהוראה -
שילוב משחק בהוראה ובלמידה לעולם אינו מסתיים בשיחוקו...

ולסיום, בבית ספר "עין הים" בחיפה הופכים את הלמידה למשחק ובאמצעות משחק הופכים כל שיעור לחוויה. שווה צפייה....

מקורות מידע:

1.למידה מבוססת משחקים מתוקשבים – תמונת מצב 2011

2. מחקר חדש בעדמשחקי מחשב חינוכיים בלמידה 

3. למידה מתוך משחקים

הוראה מהסרטים

"בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור" (הרב קוק)

את הפוסט הקודם " תקשוב – שינוי מבני ומהותי" סיימתי באמירה כי יש להשתמש ולנצל את הטכנולוגיה שעומדת לרשותנו -המורים למינוף וקידום פרדיגמות חדשניות ולטובת הטמעה מיטבית של תוכנית התקשוב הלאומית .
בפוסט הנוכחי אתייחס לשילוב סרטונים בהוראה כחלק מהמהלכים שניתן ליישם להטמעת התוכנית. הסרטונים הם ייצוג תוכן חזותי-דינאמי המוכרים לילדים מהעולם שמחוץ לבית הספר. הסרטונים נתפסים כאמצעי "לא פדגוגי" / לימודי ובכוחם לקרב את הלומדים לתכנים המועלים בהם. במחקר של מאייר (2005) נמצא יתרון משמעותי בשימוש בוידיאו על תמונות סטטיות, בהיותו מספק יותר מידע ובהיותו מאפשר הבנה מעמיקה יותר של המידע. להערכתו, לתכני מולטימדיה השפעה משמעותית על המוטיבציה, העניין והמטה קוגניציה של הלומד.(מאייר 2005 בתוך גורן, קורץ, וחן 2011).
לסרטון מגוון רחב של מטרות: מהווה דרך לגיוון בלמידה ויציאה מן השגרה , יצירת הנאה ולמידה חווייתית, התנסות, יישום תוכן , העברת מסר וכו' תוך שילוב אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה כגון: שאילת שאלות, העלאת השערות והסקת מסקנות.
נקודה משמעותית נוספת מתייחסת לתזמון - מתי וכיצד ניתן להשתמש בסרטון בהוראה? האם כהקדמה וכגירוי לקראת הנושא הנלמד , במהלך ההוראה של הנושא או כסיום וכסיכום לנושא כולו? התשובה ברורה -ניתן לשלב את הסרטון בכל שלב בהוראה בהתאם למטרה שלשמה אנו מציגים אותו.
מתוך מגוון הנקודות שהועלו , אחד המשפטים היותר משמעותיים מבחינתי בהקשר זה נאמר ע"י המרצה אייל ליאת במסגרת הקורס"הערכת טכנולוגית מידע וידע" ואני מצטטת:"שילוב סרט בהוראה לעולם אינו מסתיים בהקרנתו".
"the focus has to shift from what students watch to how they watch"
אני חושבת שזוהי אמירה מרכזית ומשמעותית בהתייחס לסרטון בפרט ולכל אמצעי עזר בכלל. נדרשת עבודה מקדימה/ במהלך או בעקבות כדי לעגן את מה שנצפה עם מה שהובן ולפתח תובנות. לכן, יש לצרף לסרטון מטלת צפייה כדי שהצפייה תהייה משמעותית יותר עבור התלמידים "כאשר מורים נותנים הנחיות לפני צפייה בסרט ומאפשרים לפתח דיון ולהסיק מסקנות לאחר צפייה, הלומדים ערים יותר למסרים נוספים ומפתחים רעיונות מעמיקים" (פרופ' סלומון) שאם לא כן, הסרטון יישאר בגדר גיוון וחוויה אך לא יהיה בו את העומק והרווחים הטמונים בו.
מאמרה של ליאת אייל " שלושה תרחישי הוראה למידה בכיתה המקוונת" מתאר שלושה תרחישים לשילוב גישות פדגוגיות עדכניות וטכנולוגיות מידע מתקדמות . בחרתי לציין תרחיש אחד המתייחס להבנייה אישית של ידע באמצעות שילוב סרטון ודיון שיתופי . תרחיש זה רלוונטי יותר לעבודת ההוראה בכיתה בשל התשתית הטכנולוגית הנדרשת ליישומו- עמדת מנחה מקוונת הכוללת מקרן או לוח אינטראקטיבי, ומחשב לכל לומד - במעבדת מחשבים או מחשבים ניידים.
בתרחיש המנחה פותח את השיעור בהקרנת סרטון קצר המוצג במקרן או מוטבע בסביבת הלימוד. עדיף לבחור סרטון מרגש, משעשע או מעורר חילוקי דעות. מומלץ ללוות את הקרנת הסרטון במטלת צפייה כלשהי המכוונת את הלומדים להפקת משמעות לימודית. במקביל – יש לעגן את תכני הסרטון בפריטי מידע טקסטואליים - חשיפת פריט מידע הקשורים לתוכן שבסרטון ומתן אפשרות להגיב, למצוא עקרונות, להציג עמדות ופרשנויות באופן שיתופי על אותו המסמך, לסיום המפגש מתבקש כל לומד להתייחס ולסכם את תגובות העמיתים . באופן כזה, הסרטון הופך לאמצעי ליצירת ידע ותובנות בדרך קונסטרוקטיביסטית-חברתית בדרך מקרבת ושונה.
לסיכום, השונות בין הלומדים באה לידי ביטוי בדרכים רבות ומגוונות. לכל אחד יש את סגנון הלמידה שלו ואת הדרך בה הוא מבין טוב יותר. מרבית בני האדם הם אחד משלושת הטיפוסים הבאים – שמיעתיים, חזותיים ותנועתיים. בדרך ההוראה המסורתית הערוץ השמיעתי מקבל מקום רב. שילוב אמצעים חזותיים ובכללם הסרטון מאפשר לשליש נוסף של לומדים לקבל את המענה הראוי להם. הלומדים באמצעות תנועה עדיין מקופחים מבחינת ערוץ הלמידה שלהם. כמו בכל דבר, גם במקרה זה, הכל תלויי מטרה ומינון. לצפות בסרטונים כל משך הלמידה יגרום לרוויה ויחמיץ את פוטנציאל הלמידה הטמון בשילוב הסרטונים בלמידה.





מקורות מידע:


1. שלושה תרחישי הוראה למידה בכיתה המקוונת -אייל ליאת

2. גורן, ח', קורץ, ג' וחן, ד' (2011). הערכת ייצוגי ידע דיגיטליים בקורס משולב תקשוב. בתוך: : י', עשת-אלקלעי, כספי, א', עדן, ס', גרי, נ' ויאיר י' (עורכים) האדם הלומד בעידן הטכנולוגיה (עמ' 228-238). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה

3. מצגת מלווה קורס "הערכת טכנולוגית מידע וידע" בהנחיית אייל ליאת

תקשוב מבני ומהותי

במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה- היבטים בינלאומיים" בהנחיית ד"ר חגית מישר טל נתבקשנו להעלות לדיון את נושא "תוכנית התקשוב בישראל". להלן התייחסותי לנושא:
אחרי עשור של "קיפאון" במימוש המהלכים בנושא התקשוב (מאז התוכנית "מחר 98") הצהירה תוכנית התקשוב הלאומית על מטרה - סגירת הפער בטכנולוגיית המידע בין בית הספר לעולם שמסביב ולאפשר לבוגרי מערכת החינוך השתלבות טובה בחברה.
אתייחס לתהליכי ההטמעה של תוכנית התקשוב הלאומית משתי נקודות מבט- האחת במבט מבני / ארגוני והשנייה במבט מהותי / תוכני.
בהיבט המבני/ ארגוני ישנה התקדמות אל עבר מימוש המטרות של תוכנית התקשוב. ברמת התשתיות חל שיפור רב: בבתי הספר ישנן עמדות מחשב ביחס משתנה למס' התלמידים, ישנן סביבות למידה מתוקשבות, תכנים דיגיטלים , מחשב לכל מורה, מערכות מתוקשבות לניהול הלמידה ועוד. עדיין רמת התשתיות טעונת שיפור.
בהיבט המהותי / תוכני ישנה הסכמה הצהרתית כי המהלך מחוייב המציאות וצריך להיעשות. התקשוב נתפס כתורם ללמידה וכמעצים יכולות וביצועים של מורים ותלמידים. אך בפועל, נעשה שימוש מועט בתקשוב לתמיכה בהוראה ובלמידה. הכשרת המורים מסתכמת בהשתלמות בת 30 שעות שאמורה לתת למורים מענים מגוונים החל משינוי עמדות וכלה בידע ובכלים מתוקשבים המשולבים בתכני ההוראה (יומרני משהו).

אני מסכמת את התייחסותי ברוח דבריו של ד"ר עופר רימון (2010) שצריכה להיות חבירה של כל האלמנטים (גישה הוליסטית שנוגעת לרכיבים המשלימים זה את זה) הכרוכים במהלך כדי להבטיח את הצלחת התכנית והשגת מטרותיה – איכות התשתיות , תחזוקה, תכנים דיגיטלים ראויים המקושרים לתוכניות הלמידה ובדגש על הכשרת הלבבות של עובדי ההוראה.
המשימה הלאומית הבאה, כפי שאני רואה אותה, היא קידום פרדיגמות חדשניות בהוראה במהלך מאוזן תוך חשיבה על הדרכים להשתמש בטכנולוגיה לשיפור ההוראה כבעלת ערך פדגוגי מוסף שהרי "אחת הציפיות מיישום טכנולוגיית המידע בבתי הספר היא להביא למימוש של פדגוגיה חדשנית שצריכה להוביל ללמידה אפקטיבית בשתי רמות: למידה של תחומי תוכן מסוימים -למידה מסדר ראשון, ולמידה של "איך ללמוד" ו"איך לחשוב" -למידה מסדר שני" ( רימון, 2010 ).
ברמת התשתיות בהחלט נעשו מהלכים רבים לטובת מהלך ההטמעה אך ברמה הפדגוגית – עדיין ארוכה הדרך ובוודאי שהשימוש במחשב למינוף ולקידום פרדיגמות חדשניות נראה כמהלך עתידני ושאפתני.





מקורות מידע:
1. מאמר של ד"ר עופר רימון המציג את הרציונל של תכנית התקשוב הישראלית :
http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=16900&CategoryID=1730&Page=1
2. דוח מבקר המדינה לשנת 2012 המציג את מסקנותיו לגבי תכניות התקשוב של ישראל לאורך השנים
3. ממצאי מחקר השוואתי בינלאומי- SITE 06 (תקציר מנהלים)
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/A309E050-32FE-4213-83D8-D1357C4EFF77/103948/SITES_2006_full_report.pdf

תהיות על חוויה בלמידה

במסגרת "מסעותיי" ברחבי האינטרנט קראתי מאמר מאיר עיניים שנושאו "השפעת השימוש במחשבים על חוויית הלמידה של תלמידים בכיתות הלימוד". (הולנדס 2004) .  ע"פ המחקר שנעשה, נמצא שהשימוש במחשבים משפיע על האינטראקציה הוורבלית של הלומדים המשתמשים במחשב,  על הרגלי העבודה, ועל שימוש במקורות ודיוק בעבודה. הממצאים מראים כי אכן למחשב יש השפעה על תהליכי הלמידה של התלמידים הלומדים באמצעות מחשב.

המאמר עניין אותי משום היותו מתקשר באופן ישיר ללמידה שלי  ולחיפוש המתמיד שלי אחר הפיכת הלמידה למעניינת ובעלת משמעות .

בסיום הקריאה נשארתי תוהה היכן בדיוק באה לידי ביטוי החוויה בלמידה???

האם השפעת החוויה בלמידה היא רק על האינטראקציה בין הלומדים ,עבודה עצמית, ממוקדות במשימה, אפקטיביות?  

בעקבות התהיות החלטתי לבדוק את המושג "חוויית למידה" .

 ד"ר גד יאיר (מקור לחינוך 1998) חקר ומצא שחוויות ואתגרים חיוניים ללמידה. הוא הגדיר את המושג "חווית למידה" באמצעות ארבעה משתנים :

1.      תחושת שליטה של התלמידים שהתבטאה בגאווה, שקט, שמחה וחוזק.

2.      תחושת פעילות .

3.      הנעה פנימית (עניין והנאה בלמידה)

4.      תחושת הצלחה בלמידה

מרגע זה הבנתי "היכן" נמצאת חוויית הלמידה באמצעות השימוש במחשב, התלמיד אקטיבי  וחשוף למידע רחב אותו הוא חוקר והופך את הלמידה לחוויה.  השימוש במחשב ללמידה , כלי המוכר היטב ללומד, תורם להנעה הפנימית שלו, ואלו תורמים לתחושת ההצלחה בלמידה.

השלב הבא של ההתחבטות היא בשאלה : האם ניתן לומר ולשייך את הלמידה בבי"ס כחוויה?

 במרבית הזמן הלמידה מתנהלת מתוך צורך בעמידה בלוחות זמנים והישגים נדרשים, לומדים כי "צריך" וזה מכתיב גם "איך" מאוד ברור ומסוים.  כידוע, ההוראה הפרונטלית מאוד חסכונית בזמן ונותנת תחושה של שליטה בהספק.

בחלקת האלוהים שלי – בכיתתי, אני משלבת אלמנטים שונים שיאפשרו את חווית הלמידה וביניהם הוא שילוב המשחק כדי ליצור עניין ולהגביר את המוטיבציה של התלמידים ושלי כמורה. אני משתדלת, בכל הזדמנות שהדבר אפשרי, לחשוב על למידה בעלת גוון אחר, פחות מסורתית ויותר יצירתית ומעניינת.

הגדרתו של גד יאיר את מרכיביה של חוויית הלמידה האירו את עניי וימשיכו להעסיק אותי בעבודת ההוראה. כאשר ממזגים את התובנות משני החוקרים הללו עולה כי שילוב המחשב נותן מענה ומקדם את חוויית הלמידה (כפי שטען הולנדס) בדגש על כל מרכיבי ההגדרה ( כפי שהגדיר גד יאיר) וזה נותן "צידוק" נוסף לחשיבות המהלך של הטמעת התקשוב תוך דגש על שימוש מושכל במרחבי התקשוב הקיימים.

מקורות מידע:

1.      הרבה חוויות וגם קצת אתגרים – ד"ר גד יאיר

2. "השפעת השימוש במחשבים על חוויית הלמידה שלתלמידים בכיתות הלימוד". (הולנדס 2004) .

הפייסבוק כסביבת למידה

התחלנו סמסטר, מחצית הדרך מאחורינו ולא מפסיקים להפתיע. כסטודנטים ללימודי תקשוב , האמורים "לספוג" כל שינוי טכנולוגי חדשני, עברנו לעבוד בסביבות למידה חדשות, ולא רק אחת אלא שתיים: סביבת הmoodle  וסביבת הפייסבוק, ומידי פעם כדאי גם להתעדכן בידיעון- סביבה שהורגלנו לעבוד בה במהלך שני סמסטרים, מאחר ותכני הקורס המקוון נמצא שם.

סביבת המודל, בשלב הראשוני, נראית לי ידידותית למשתמש ,ברורה, נוחה לנווט, וסביר להניח שעוד נחשף למגוון האפשרויות הרבות הטמונות בה.

אך מה בנוגע לסביבת הפייסבוק? כל כך הרבה תוכן במקום אחד שעלול להסית את תשומת ליבי בכל פעם שארצה להיכנס לקבוצה של הקורס. מלבד העובדה שאני מוסחת מהכמות הרבה של החומר החזותי שמוצג לפניי, אני נדרשת כעת להכיר את הרשת החברתית הנפוצה כל כך על יתרונותיה וחסרונותיה.

לא עוד להיכנס לחשבון שלי ולשחק ב"DIAMOND DASH" ומידי פעם לצפות בתמונות מסקרנות שמעלים "חבריי" הוירטואלים הרבים, אלא להוסיף ידע ולהרחיב את הידע שהתחלתי לצבור כמהגרת דיגיטלית.

נכנסתי לחשבון הפייסבוק שלי והתחלתי בחקירת הסביבה ונבירה בתכנים שהועלו . עוד בטרם הכניסה לקבוצת הקורס, התחלתי לקרוא את מה שכתוב על ה"קיר": מסיבות הסיום , במה עסקו חבריי בימים האחרונים, היכן בילו עם ילדיהם ( בעוד שאני יושבת בבית ומבלה מול המחשב) , מי חגג יום הולדת ועוד רשמים רבים ומגוונים. את הסיור הוירטואלי – חברתי שלי סיימתי בהוספת "לייקים " ומספר תגובות מצומצם כך שאוכל לומר " גם אני הייתי פה" .

ואכן, הצלחתי להבין כיצד מנוהלת הסביבה ( פחות או יותר), להיכנס לקבוצה של הקורס, לקרוא הודעות, תגובות , קבצים שהועלו ועוד. אך השאלות בנוגע ליתרונות השימוש בסביבה זו כסביבת למידה נותרו בעינן.  מה האפשרויות שהיא מספקת לתהליכי הוראה / למידה? 

ברור הוא שדור העתיד מנהל כיום את עיקר חייו באמצעות רשת חברתית –הפייסבוק. לכל אחד עולם תוכן משלו, מרחב אישי בו הוא יכול לפרסם את דעותיו, מחשבותיו, תמונות , קבצי קול ועוד אופציות רבות קיימות ואלו שבדרך. ובמילים אחרות, הטכנולוגיה כבר קיימת ומידת השליטה של הילדים בה רבה אז למה לא לנצלה עד תום ולהשתמש בה כפלטפורמה בלתי פורמאלית ללמידה?

מאמרים רבים העוסקים בשילוב הרשת החברתית פייסבוק בהוראה מציינים את יתרונותיו  ככלי פדגוגי. רותם ואבני ( 2012) במאמרם "פייסבוק 2012- יישומים,כלים ואפליקציות חינוכיות" הציגו מספר יתרונות עיקריים בפייסבוק לצרכי הוראה למידה : שיתוף במידע קבוצתי דיגיטאלי ,שימוש לצרכי ארגון ופרסום אירועים, אינטראקציה קבוצתית וחשיפה למידע לימודי עדכני ורלוונטי. מדובר על אופני אינטראקציה מגוונות של תלמיד עם מורה , תלמיד עם תלמידים אחרים ואינטראקציה של תלמיד עם חומר דיגיטאלי המצוי ברשת גם כזה שהמורה מזמן לתלמיד לצורך הפעילות הלימודית. רותם ואבני (2012) הציעו במאמרם מגוון השימושים שמאפשר הפייסבוק בהוראה בחרתי לציין את עיקרם: נוכחות אקטיבית , עדכון הודעות דינמי, השתתפות פעילה של תלמידים באמצעות סטטוסים, הגברת השיתוף בהבעת דעות וקבלת החלטות, דיון מקוון סביב נושא קונקרטי, שיתוף במידע לצרכים לימודיים או חברתיים בית ספריים, קידום אזרחות דיגיטאלית ומיומנויות המאה ה-21  בקרב התלמידים ויישום התפיסה של "נוכח כל הזמן".

הדור הצעיר גדל לתוך מציאות שבה "התקשורת היא המטרה והרשת היא האמצעי" ולכן כדאי לנצלה גם לטובת פדגוגיה חדשנית ואיכותית . השאלה שממשיכה להעסיק אותי היא איך עושים זאת בצורה מושכלת, נכונה ומשמעותית .

אני מקווה שבתום הסמסטר הנוכחי, שבמסגרתו אתנסה בסביבת למידה זו  ובמגוון השימושים שהיא מאפשרת, אוכל לבחון את מידת יעילותה ושילובה בתהליך ההוראה שלי (זאת בהתחשב בסייגים שגיבש משרד החינוך בעניין שימוש המורים בפייסבוק בכלל ולצרכי למידה בפרט).

ונסיים בקצת הומור...

סבתא סעדה מספרת על הפייסבוק.

מקורות מידע:
1. רותם א'. אבני ע' ( 2012)  "פייסבוק 2012- יישומים, כלים ואפליקציות חינוכיות" 
http://ianethics.com/wp-content/uploads/2012/01/facebook-in-education-toolsAI.pdf