10 ביוני 2012

אתנחתא רגעית



"מסע תגליות אמיתי אינו מורכב ממציאת נופים חדשים, אלא מהתבוננות דרך עיניים חדשות" (מרסל פרוסט)

העולם הטכנולוגי הוא כמו אוקיינוס , מרחב מתוקשב כמעט אינסופי. להחליט לעלות על סירה ולשוט בה דורש אומץ, דורש לוותר על הצורך להיות תמיד בידיעה ובשליטה ולהפליג למחוזות לא תמיד ידועים. וכמו בכל מסע, יש את הקל, המעניין  והמאתגר ואת הפחות אך ברגע שגמלה בי ההחלטה לצאת למסע, יצאתי לדרך ללא חזרה (one way)...  צעדתי בצעדים קטנים ,לעיתים מהוססים ולעיתים בטוחים ,  לכוון השגת המטרה ועמידה בדרישות - ניהול בלוג.  וכעת הגעתי לאחת מתחנות הביניים של המסע, מעין אתנחתא רגעית לשם התבוננות עצמית על התהליך שעברתי עד כה.
בתחילת התהליך הרגשתי כ"מהגרת" בארץ זרה. היו לי הרבה רעיונות לכתיבה בבלוג אך היה צורך ל"העביר" אותם דרך "מסננות" של עניין, של איך מפתחים אותם? איזה רמת עומק נדרשת? וההחלטות היו לא קלות ולא פשוטות.
לא פעם השתמשתי ב"חבר טלפוני" כדי להתייעץ האם הנושא מספיק מעניין, האם הוא מאפשר כתיבה, מזמן תגובה ובעצם -האם מה שמעניין אותי מעניין גם אחרים?
זה הרגיש כמו ללדת מחדש בכל שבוע.
הקושי לחשוב על נושאים לבלוג הפך להזדמנות לחשיבה מעמיקה, מה מעניין ומעסיק אותי? מה בעל ערך? מה ראוי ומה פחות?
עצם ההתלבטות בבחירת הנושא ובדרך להצגתו פיתח אצלי "ערנות אינטלקטואלית"- נבירה בתוך כמויות מידע עצומות שנפרשו בפניי, בחירת הידע הרלוונטי והצגתו ברשומה.
המסע בעיצומו והדרך להשגת המטרה עוד ארוכה. בטוחני שההתלבטויות השונות לאורך התהליך יובילו אותי לחשיבה תמידית וביטוי אישי מיטבי.
אכן, השמיים הם הגבול...






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה