"אין הסכין מתחדדת- אלא בירך של חברתה"

                                            (בראשית רבא)

לפני הקריאה...צפו בסרטון והיכנסו לאווירה....

בתי ספר משופעים אמירות על חשיבות עבודת הצוות :הכל למען אחד ואחד למען הכל, השלם עולה על סך חלקיו ועוד ועוד. לעיתים, עבודת צוות היא אחד מהערכים המובילים של בתי ספר. בהחלט מיוחסת לה חשיבות נכבדה.

כמי שחיה ומתנהלת ובתוך צוות ונדרשת לעבודה שיתופית אני רוצה להתייחס לנושא בראייה ביקורתית מסוימת.

בדרך כלל, בצוותי עבודה ישנם אנשים מטיפוסי הראש הגדול שהם חלק אמיתי ומשמעותי מהתהליך בחזקת נאה דורש ונאה מקיים וישנם "טרמפיסטים" שנהנים מהתוצר המשותף כמעט מבלי לתרום דבר. ישנן מציאותיות שלא זו בלבד שהם אינם תורמים, לעיתים הם מפריעים.

"אדם אינו מיועד להיות חלק של עדר כמו חיה מבוייתת, אלא חלק של עבודת צוות כמו בכוורת דבורים".(עמנואל קאנט)

עבודת צוות היא יותר ממפגש של מוחות אלא היא מפגש בין רצונות, טיפוסי אישיות, מאוויים וכדי שהיא תהיה יעילה ואפקטיבית היא חייבת לפגוש את השותפים גם במקומות האישיים הללו.

במסגרת לימודיי האקדמיים יש לי "זוגיות מקצועית" והוא מבחינתי מודל לעבודת צוות. בעבודת הצוות הזו אנו יוצרות מפגש אינטלקטואלי בו כל אחת מביאה את עוצמותיה לשותפות עד ש"נולד" התוצר. הזוגיות הזו אינה מידתית בעיקרה ,בדרך כלל זהו צורך של אחת מאיתנו, לעיתים חלקה של האחת נגמר ברעיון בעוד השנייה עמלה על ביצועו. ההתגייסות תמיד קיימת והתוצר הסופי עובר ליטושים ,הקפדה על דקויות ,שינויים וחשיבה מחודשת באופן הרמוני כל כך – אין אחד שהוא בעל הדעה, אין התבצרות במי צודק, ישנה הדדיות הרמונית בדרך להשגת המטרה.

במסגרת עבודתי כמחנכת לרוב אני חווה עבודת צוות לשמה. יחד עם זאת בהיותי בכובע אחר – מורת מורים, ובאמירה מכלילה ניתן לומר  כי דגם זה אינו רווח בשדה החינוכי. הייתי רוצה להאמין  שעבודת צוות תהא בעיקרה צוות מוחות, צוות חשיבה, צוות של הגות שמייצר תובנות ולא רץ לחפש את מה שמצוי מתחת הפנס כי כשיש למה- בקלות מוצאים כל איך. צוות שבו אנשים חולקים תחושה של שותפות, מסייעים האחד לשני להגיע ליעדים על כנפי האמון ההדדי. מעודדים ותומכים, מושיטים עזרה ונכונים לקבלה. בדרך עבודה זו התפוקה תהיה גדולה.

ומה בעניין חשיבות הנושא אצל הלומדים? עד כמה הוא משמעותי עבורם?
הלמידה השיתופית מעלה את המוטיבציה ללמידה, כל לומד תורם את חלקו לקראת השגת מטרת הלמידה.
בצד הבלטת השיתופיות והשוויוניות בקבוצה, נשמרת האחריות האישית של כל חבר ללמידה ולהתקדמות, כאשר כל תלמיד נתפס כמשאב חשוב בתהליך התפתחות חברתית, לימודית וקוגניטיבית (הרץ-לזרוביץ ופוקס ,1987). 

פרופ' ג'ון האטי מאוניברסיטת אוקלנד בניו זילנד ( מחקר אליו נחשפתי במסגרת הקורס "מדעי החינוך") חקר גורמים שונים ומידת השפעתם על הישגי התלמידים וביניהם הכיתה כשהפרמטר הנבדק היה השפעת העמיתים על הלמידה. האטי מצא כי לחברים בכיתה יכולה להיות משמעות רבה להעלאת הישגי התלמידים באמצעות עזרה, לימוד וסיוע, חברות ואוירה חיובית ללמידה. זאת ועוד , פרופ' האטי, בהתייחסו ל"פרופיל מורה מומחה" , מציין כי המורה נדרש לכוון ללמידה דרך אינטראקציה בכיתה.

אני מאמינה בחשיבות הרבה שיש לנושא זה ,הן לצוות המורות כמטרה והן כאמצעי להדגים לתלמידים מהי עבודת צוות אמיתית ותרומת העבודה השיתופית ללמידה משמעותית ולהשפעתה החיובית על הישגיהם. רצוי ואף הכרחי להעלות את הנושא על "שולחן הדיונים" במסגרת ישיבות המורים כחלק מהובלת שינויים הרלוונטיים למערכת החינוך הצועדת לקראת פדגוגיה חדשנית.

לסיום- "משל האווזים" אם זה מתאפשר בטבע , למה לא אצלנו?

זכות היא ואף אתגר להיות חבר בצוות. זכות - שיש לכבדה, ואתגר - שיש ללומדו.לחברות זו תמורה החשובה לכולנו - השגת מטרותינו.

אם נלמד לפעול בצוות, נוכל גם אנו להיות פוריים יותר ולהשיג דברים רבים יותר. אחדות המטרה, שילוב של מגוון הכישרונות וסיוע הדדי, יביאו את הצוות כולו להישגים משופרים! (משל אווזי הבר)