"משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו..."

"השחף המגביה עוף, הוא זה המרחיק ראות"

שינויים רבים מתרחשים המאה ה- 21 ומשפיעים באופן כזה או אחר על החיים בחברה. גם אני כחלק ממנה וכחלק ממערכת שנמצאת בתהליך השינוי, נדרשת לשינוי תפיסה פדגוגית ולהבנת  המשמעות שגם לי יש חלק לא מבוטל בסיוע למערכת להשגת מטרותיה.

כאדם הבוחן את צעדיו באופן מתמיד, מציב מטרות ויעדים ושאף להשגתן, ראיתי לאן הרוח נושבת ולאן פני מערכת החינוך צועדת. בהתאם לכך נרשמתי לימודי תואר שני ובחרתי במגמת תקשוב ולמידה בחינוך . במהלך לימודיי ( צעד קטן לפני סיום הסימסטר השני) נחשפתי לרעיון שעומד מאחורי המהפכה התיקשובית , ההכרח והנחיצות למהפיכה מסוג זה.

כעת אני חלק ממנה!

האם קיים פער בין המתבקש נוכח המציאות המשתנה לבין היקף הידע התקשובי שלי? בהחלט כן.

שינוי התפיסה לא היה פשוט עבורי, אך אל לי להתמהמה, קדימה לשנס מותניים כי..... " משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו".

במהלך לימודיי נחשפתי לכלים( וזו רק תחילת הדרך), יישומים באמצעותם אוכל לשדרג את עבודתי ולהפוך את ההוראה איכותית יותר ותואמת מציאות. הוראה שתפתח בפני תלמידיי "חלון הזדמנויות" ללמידה משמעותית ולפיתוח מיומנויות וכישורים מסדר חשיבה גבוה. כדי לאפשר זאת מגיע הרגע האמיתי - ההתנסות בכלים וביישומים החדשים: כתיבת בלוג, , פיתוח יחידת לימוד בgoogle sites  ,  בניית טפסים, שאלונים ומצגות בgoogle docs , flipsnak , photo snak, ועוד שימושים מאתגרים רבים...הקושי היה גדול, החשש מפני השינוי החל להראות את אותותיו. לאחר הקפאון מגיע רגע ההתעשתות. כיום אני מוצאת את עצמי מבלה שעות רבות ולא מבוטלות מול המחשב בניסיון להבין את הכלים והיישומים למיניהם  ואת העקרונות הפדגוגיים ביישומם בכיתה.

התחלתי את לימודיי עם שליטה בסיסית במיומנויות המחשב והאינטרנט וכעת בהפתעה גדולה  אני מורידה תוכנות למחשב, עובדת בעזרתן, בונה אתר ב google sites , יוצרת מפות מושגיות התוכנות שונות, יוצרת סרטונים קצרים והחשוב מכל מדברת באותה שפה כמו הילידים הדיגיטליים.

התחושה עילאית, המחסום שהיה נעלם , הצפייה ללמוד כלים חדשים מרתקת, חווית ההצלחה מעוררת אצלי הנעה ללמידה והשמיים הם הגבול...

ולסיום ,באווירה אופטימית זו , מצרפת לכם את השיר "משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו" של דני רובס.

הדרכה במערכת החינוך

במשך 4  שנים הייתי מדריכת שיטת קריאה בנוסף לעבודתי כמחנכת כיתה ורכזת שפה בבית הספר בו אני מלמדת.

קודם לכן, הייתי שנים רבות מודרכת בהיבטים שונים הקשורים לעבודת המורה. הייתה מדריכה "מועדפת" כיון שספקה למשתלמות חומרי עבודה לתלמידים ( חומרים מתוקשבים משמעותיים לעבודה, שמה שנשאר הוא להוסיף את לוגו ביה"ס ולצלמם כמספר התלמידים). לאורך כל הדרך לא הפסקתי לתהות מדוע אינם מתעסקים במהות ולא רק באמצעי?

בימים אלו המורות נדרשות להשתתף בהשתלמות של התוכנית הלאומית לקראת המאה -21 . מתברר שמערכת החינוך שכרה חברה חיצונית שהיא שמכשירה את המורים.

מדוע? האם בקרב אנשי ההוראה אין כוחות לכך? מה עם רכזי התקשוב הבית ספריים – האם זה לא יעצים אותם להוביל את הצוות למקום הטכנולוגי המיוחל? אני מתעלת מההיבט הכספי שגם הוא משמעותי ומתרכזת בתופעה בה ישנה הצפה של הדרכה במערכת.

מלבד זו אני תוהה לגבי איכות ההכשרה שניתנת ע"י מקור חיצוני ולא ע"י אנשים מהשטח שמבינים טוב יותר את משמעות הפדגוגיה האיכותית המשולבת תקשוב ולא עוד חשיפה לכלים תקשוביים ללא הבנת מהותם .

בכל בית ספר ישנה מדריכה חיצונית של תחומי דעת שונים: מפתח הלב, של שפה, של מדעים, של חשבון, של תקשוב, של קל"ע (עולים חדשים) ועוד.

בצד זה בתי הספר התחילו להצמיח כוחות פנימיים שירכזו ויובילו את תחומי העשייה השונים. אני רוצה לברך על המגמה וחושבת שזהו המפתח להצעיד את בתי הספר קדימה – ליצור מומחיות של אנשים בתוך הצוות כדי שיצעידו אותה קדימה בגאון. יש לכך יתרונות רבים – העצמה אישית ומקצועית, מיצוב ההוראה, שדרוג בתי הספר, יוקרה מקצועית ועוד.

המורים המובילים יוכשרו במסגרות מתאימות ומקצועיות וזה יאפשר אופק וביטוי למקצועיות של המורים גם למי שאינו חותר לתפקידי ניהול ורואה את יעודו ועוצמותיו בהיבטים הפדגוגיים.

אני מברכת על המהלך ומקווה שאנשים ראויים יהיו חלק ממנו וזה ישדרג את עבודת ההוראה בדרך להשגת היעדים הלאומיים – חברתיים המצופים ממנה.

הכשרת מורים

http://www.itu.org.il/Index.asp?CategoryID=1609

בספטמבר 2007 , כשפורסם דו"ח מקנזי שבדק מערכות חינוך בעולם, עלה מחדש המרכיב המשמעותי של מערכות חינוך טובות ומצליחות והוא – איכות כוח ההוראה.
החידוש היה שמספר התלמידים, כפי שהיה מקובל לחשוב, אינו מהווה גורם בהצלחה אלא איכות כוח ההוראה. הדבר החזיר את הפוקוס והזרקור אל המורים ובהקשר זה נטען כי "איכות המערכת אינה יכולה לעלות על איכות מוריה". 
המורים, ששנים רבות היו שק האגרוף הלאומי, שוב היו במוקד של ההצלחה או העדרה. נכון הוא שלמורים ישנה אחריות רבה על כל אחד ואחד מהתלמידים בכתה אך ישנם גורמי רקע ואחרים שגם הם "שחקנים פעילים" במגרש ההצלחה או אי ההצלחה. להטיל את מלוא האחריות על כתפי המורים אינה במקומה.
שיקולים רבים מביאים מורים לבחור במקצוע זה – החל מטעמים אידיאוליגיים של שליחות ותיקון חברתי וכלה בשיקולים של נוחות ושכר משתדרג. השונות במניעים והשונות הפרסונלית היא נתון שיש לכבדו. בטווח הזה של מניעי הבחירה במקצוע ההוראה ברור הוא שבחירה שבאה משיקולים אידיאולגיים על פניו נראית מבטיחה יותר אולם, לא די בכך כדי להיות מורה טוב. תהליך הכשרת המורים מכוון בעיקרו לתת למתכשרים אוריינטציה למקצוע. מבחינת הידע – הידע הוא רב והבחירה במה ראוי היא בחירה של המוסד המכשיר.
כמתכשרת להוראה בעברה, אני מרגישה שההכשרה מציידת יותר במידע תיאורטי ופחות מושם דגש על הפרקטיקה. להיות מורה זו אחריות רבה וכבדה.
קובעי המדיניות חייבים להחליט על הדברים החשובים שצריך להנחיל לפרחי ההוראה כדי שיבצעו את תפקידם באופן המיטבי ולהנחיל להם ארגז כלים שיעזור ויסייע להם בהתפתחותם המקצועית במטרה לייעל ולהשביח את תהליך ההוראה - למידה. צריך לנהל מערך של ליווי ופיקוח במטרה להבטיח כי מי שקבל את המשמרת החינוכית אכן ראוי לכך ויודע מה ואיך עושים.