במסגרת הקורס "מדעי החינוך במאה ה-21 "
נחשפנו לסרט "תיכון ההזדמנות האחרונה". סרט "מעורר השראה", כך כינתה אותו
ד"ר גילה לוי-עצמון. הסרט מציג את סיפורו של בית ספר "ברנקו וייס"
ברמלה, אליו מגיעים תלמידים שהמערכת ויתרה עליהם, בית ספר המאפשר לתלמידיו לחלום
ולהגשים. לפני הצפייה הוצגו מספר שאלות להתייחסות,
שמבחינה פדגוגית פעילות זו מעוררת חשיבה וממקדת את הלומד להתייחסות לפרטים
המשמעותיים בזמן הצפייה בסרט ( רגע של פדגוגיה...) . כשהצפייה ממוקדת מטרה, ניתן לצפות לעומקם
של דברים כדוגמת החינוך במיטבו. הסרט
מעורר השראה לכל אדם העוסק במלאכת חינוך
ילדים, סרט המעביר לצופה את המסר החשוב ביותר בחינוך – האמונה בילד שהוא יכול
להגיע רחוק למרות כל "המוקשים " שבהם נתקל בדרך. התמיכה, האהבה וההתמדה
יכולים לעורר אצלו מוטיבציה פנימית להגשמת כל שאיפותיו באשר יהיו, ובעיניי זוהי
מהות החינוך. ישנם ילדים שמגיעים ללא שאיפות ורצונות , מכורח הנסיבות, ומתפקידנו
לחשוף אותם למסוגלותם ולפוטנציאל הטמון בהם. הכח המניע בבית הספר היה המנהל. יחד עם זאת יש
לראות את תפקידו של המחנך כמשמעותי בתהליך וכחלק מראייה מערכתית שאמורה להניע קדימה
את התלמיד . לעיתים
אף מועבר לילדים מסר כפול. האחד מהצוות החינוכי שהילד יכול להצליח ולממש את
יכולותיו והאחר מההורים שלא פעם מביעים חוסר בטחון ואינם מאמינים בילד וביכולותיו.
ולכן לדעתי יש לעבוד בד בבד בשני רבדים: האחד, עם הילדים בעקביות והתמדה והאחר עם ההורים כיצד עליהם להתמודד בצורה מיטבית עם הילדים , וזאת כדי לאפשר להם עתיד טוב יותר.
להלן הקישור לסרט: (רצוי לפתוח באמצעות דפדפן Explorer)
להלן הקישור לסרט: (רצוי לפתוח באמצעות דפדפן Explorer)
צפייה
מהנה שרון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה